התמסרות

לפני כמה שבועות כתבתי פוסט בנושא "התמסרות" ופירטתי מה זה בדיוק? מבחינת הגדרה, מבחינת איך זה נראה? אך בעיקר כתבתי ותיארתי את השלב הראשון שנקרא : yield. זהו שלב התפתחותי ראשוני של התינוק בו הוא מוסר את המשקל שלו אל הקרקע, אל גוף האם. ככה נוצר מעין בונדינג, התקשרות, בינו לבין האם כאשר הוא נותן את המשקל באמון אל הקרקע.

השלב השני, שארצה להבהיר עכשיו, הוא לא פחות חשוב.

והוא ה"push". כלומר בהנחה שרכשתי מספיק אמון וביטחון בשלב הראשון, תהייה אפשרות להתחיל לחקור את הסביבה. אך תחילה אני צריך לבסס את עצמי בתור יישות עצמאית מה שהדחיפה מקיימת כי היא עוזרת לי לבנות תחושה של יציבות, של כוח, נוכחות ושל "עצמי". (תחשבו על הדחיפה של התינוק כשהוא שוכב על הבטן והוא מתחיל להתרומם כנגד הקרקע כלפי מעלה ומתחיל לראות העולם מזוית אחרת).

כלומר, בכל פעולה של push מגולם קודם הyield אחרת ההתרוממות היא לא אפקטיבית, כי ההתרוממות מתאפשרת על ידי הקרקע, ולא בניתוק ממנה.

כלומר, אם אני רוצה להתרחק מהקרקע, אני חייב תחילה "להשתמש" בה.

להשתרש למטה על מנת להתארך, לדחוף על מנת להיפרד.

אם נקביל את זה למושגים נפשיים, למושגים גופנים, נראה כי יש כאן דיאלוג מתמיד של מערכת יחסים בין כוחות של תמיכה והישענות לבין ניתוק או הכחשה של האפשרות הזו, כשהמופע הגופני נראה או כאדם שמחזיק את עצמו כנגד כוח הכובד במאמץ גדול ובמתח שרירי רב, לבין אדם שקורס לתוך עצמו ולתוך הקרקע, מעין כניעה, ויתור על האפשרות להתרומם ממנה, בעזרתה.

נראה כי ההתמסרות משלבת בתוכה גם את הכוח שמסכים לכוח הכובד, כלומר מסכים להישען להיתמך ולהרפות לאיזו שהיא קרקע, לאיזה מצע בטוח ויציב, ויחד עם זאת, בשלב הבא, זו היכולת להשתמש באותה התמיכה באופן שממנה אוכל לדחוף את עצמי, להרים את עצמי ללא מאמץ, כי למעשה הכוח שאני מפעילה כנגד הקרקע חוזר אלי באותו האופן (החוק השלישי של ניוטון).

ולמה אני מתעכבת על זה?

כי האפשרות לנוע בעולם כשאין קרקע מתחתי הוא כמעט בלתי אפשרי.

מערכת היחסים או הדיאלוג עם מערכות של תמיכה מגולמת בגוף.

יש איזו דיאלקטיקה מתמדת בין תלות לעצמאות, בין נפרדות/אוטונומיה לסימביוזה, והמעבר בין החלקים האלו הוא לא טריוואלי.

"תמיכה קודמת לתנועה" משפט שנחקק בזכרוני מלימודי יוגה תרפיה. המשפט הזה רוצה לומר, בעיני, שהאפשרות להיתמך על ידי קרקע, שמגלמת את מה שהיה גוף האם, הוא זה שמאפשר את המסד שממנו אפשר לצאת לעולם לתנועה ממשית וגם נפשית.

כשהנוכחות של הדמות המשמעותית לא הייתה יציבה, לא הייתה רציפה, מעורערת, לא בטוחה, יש איזו קרקע בסיסית שמתערערת.

הניסיון/ האפשרות להיתמך, מלווה בחשדנות, בהיסוס, בזהירות, בהחזקה.

כלומר, הטיפול הוא לא "בתנועה" הוא בתמיכה. הוא בלספק מקורות של תמיכה שיעזרו לי קודם כל ללמוד להיתמך, ללמוד למסור בהסכמה את המשקל שלי לאחר/ לקרקע. הפוקוס הוא שונה. כי למעשה כל תנועה שלי בעולם מלווה בהרבה מאמץ של החזקה עצמית, החזקת מתח באזורים בגוף, קושי בנשיפה, הרבה דחיפה ללא מסירת משקל, נעילת מפרקים לרוב.

החוויה היא שאני לא מחובר באופן אותנטי לכוחות שלי ולמסוגלות שלי ברגע נתון. יש איזה ניתוק מ"עצמי" ממגבלות, מגבולות, מקרקע המציאות.

הסיפור של מערכת היחסים עם הקרקע, הוא סיפור על מערכת יחסים, על קשר ראשוני, על תמיכה. עד כמה התאפשרה לי תמיכה? איזה סוג של תמיכה? כמה יכלתי לסמוך על אותה קרקע? מה המסרים לגבי תלות, הישענות?

האפשרות להחזיק את עצמי בעולם ולהתנהל כישות עצמאית ונפרדת, תוך הכרה במגבלות המציאות, בגבולות שלי, בכוחות שלי, במסוגלות שלי ברגע נתון זו היכולת להיות מקורקע.

להיות מחוברת באופן אותנטי לכוחות שלי כך שזה מחבר אותי לקרקע המציאות, ולא מנתק אותי ממנה.

לרוב אנשים נעים על הספקטרום הזה, כשמצד אחד יש איזה עשיית יתר ללא נשימה, ללא האטה, ללא עצירה, ללא ויסות, קצה אחד.

לעומת זאת בקצה השני - תנועת המטוטלת של זה היא קריסה, עייפות מהמצב הקודם, כניעה לתוך מצב רפוי, חסר כוחות, חסר מוטיבציה.

כלומר שוב, הכחשה של הצורך בלהישען בלהיתמך על, פחד למסור את המשקל שלהם מחשש שיכבידו, שהצד השני יהרס, לא יעמוד בזה (שעל זה אדבר בפוסט נפרד). אל מול הקריסה שמבטאת איזו משאלה של החזקה טוטלית במחיר של חוסר אונים.

אפשר להגיד שסטיבן פורג'ס בתאוריה הפוליוואגלית זיהה את המצב הזה כ"דורסלי" (המצב של הכניעה, ויתור) בעוד האמצע בין שני המצבים הוא "ונטרלי", כלומר היות מקורקע.

אני רוצה בפוסט הזה רק להתעכב רגע על הסוגיה הזו, להבהיר אותה במעט, לברר אותה. לא בהכרח בשלב זה להציע הצעות או להסיק מסקנות של איך כן להתנהל? או מה כדאי? אלא יותר להתבונן ולחקור מתי אני "נחטף" לאחד מהאזורים, או של עשיית יתר שמובילה לניתוק מעצמי, במובן הזה שאני לא בקשר עם הכוחות שלי ברגע הזה, ברגע נתון, ומתי אני נחטף לתוך קריסה, שזה ניתוק מהצד השני, שלא מאפשר לי חיבור עם החוץ אלא רק הפניית המשאבים פנימה ולמטה.