שלום שמי לירון, והקשר שלי עם הגוף התחיל עוד בהיותי בת 5 כשהתחלתי לרקוד, ולמעשה נשאר עד היום.

​

בגיל ההתבגרות לערך בגיל 15, התחילו להופיע אצלי כאבים כרוניים בבטן. הכאב שהיה לי לא פסק לא משנה מה הייתי אוכלת או עושה. כתוצאה מכך, עברתי סדרה של טיפולים, טופלתי אצל רופאים קונבנציונאלים כמו גם אלטרנטיבים. לקחתי תרופות וכדורים שיעזרו לי להקל את הכאב, אך בסופו של דבר, לאחר כל אלו, הומלץ לי ללכת לטיפול רגשי מאחר והבעיה הוגדרה כפסיכוסומטית- "תסמונת המעי הרגיז".

 

אז לראשונה הגעתי לטפל "בבעיה" שלי באופן אחר. תוך כדי הטיפול, הבנתי שהכאב שסבלתי ממנו נבע מכך שהחזקתי בבטני הרבה מאד כעסים ורגשות לא מובעים. הבנתי שהטיפול שנדרש ממני על מנת לרפא את הכאב היה לא רק במישור הפיזי, אלא גם במישור הנפשי.

 

בדיעבד, הבנתי שהכאב הזה שהרגשתי בצעירותי היה קצה הקרחון, לתהליכים שאמשיך לעבור בהמשך חיי ביחס לאותו "כאב". הבנתי שהכאב הזה הוא שלמעשה כיוון ועיצב אותי בהמשך חיי, בבחירות שלקחתי, בלימודים שלמדתי, ובמי שנהייתי. ה"כאב" ממש הכריח אותי לעצור, לשים לב אלי, לבדוק מה אני מרגישה, מה אני רוצה, איך אני קשובה אלי ולא בהכרח למה שרוצים ומצפים ממני. מכיוון שלא יכלתי באמת להתעלם ולהמשיך את חיי כרגיל כמו כל ילדה מתבגרת, המשכתי לחקור ולבדוק דרכי ריפוי עבורי שיגרמו לי להרגיש טוב יותר. עם השנים, המשכתי ללימודים אקדמיים באוניברסיטת ת"א בפילוסופיה ואמנות, כשסיימתי המשכתי ללימודי פילאטיס, שם הוכשרתי כמורה לפילאטיס מכשירים ורצפה, לאחר כמה שנים בתחום כמורה לפילאטיס, המשכתי ללימודי יוגה תרפיה במרכז להכשרות יוגה תרפיה אינטגרטיבית, לאחר מכן המשכתי ללימודים בשיטת "עוצמת הרכות", בה אני מטפלת בכירה ומעבירה גם סדנאות. לאחר שנים שטיפלתי בשיטה, המשכתי ללימודים אקדמיים של תואר שני בטיפול בתנועה, את ההכשרה שלי עשיתי בבריאות הנפש, מחלקה סגורה גברים.

​

כל מה שלמדתי עזר לי לפתח דרך משלי לה אני קוראת "טיפול רגשי דרך תנועה", שמכיל בתוכו את החקר והידע שצברתי עם השנים.

​