טיפול דרך תנועה
- 7 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
עלה לי בזיכרון הסרטון הזה, שעשיתי אותו כבר לפני כמה שנים, והנה אני משתפת אותו שוב, כאן במרחב הזה, על מנת להנכיח את עולם התנועה כחלק מביטוי רגשי.
את הסרטון הזה צילמתי כתנועה של אימפרוביזציה, לא הכנתי שום דבר מראש, לא הייתה לי שום כוריאוגרפיה, או מחשבה על מה "הנושא?"
פשוט הקשבתי למוסיקה, נעתי בחדר בכמה טייקים, והצלמת-איילת מנחמי המופלאה, ערכה ושילבה בין הטייקים השונים.
טיפול בתנועה לא חייב להיות ריקוד, ממש לא. הוא גם לא חייב להיות "תנועה" במובן הקלאסי שלה, של לזוז בחדר. הוא גם בטח ובטח לא צריך להיות יפה, או ויזואלי, או מדויק. הוא גם יכול להיות סתם לשכב על הגב ולא לעשות "משהו", כי זה הצורך האמיתי שעולה- להרפות ולנוח.
אבל בסרטון, נראה כי אני לוקחת את הרשות לחקור באמצעות התנועה רבדים שונים, שמעסיקים אותי, סוגיות בתוכי שמבטאות ומעוררות גם תחושות ורגשות.
איך זה מרגיש כשאני מחזיקה, עוצרת, מצמצמת את התנועה שלי? לעומת איך זה לפרוק, לשחרר ולבטא אפילו בעוצמה תנועה ממרכז הגוף עד לפריפריה של קצוות הגוף?
איך זה לקחת רגע את הזמן? ואולי למצוא תנועה או מנח שמסב לי עונג, שלתוכו אני יכולה להרפות, לנשום? איך זה האפשרות להתנסות בתנועה שקרובה אל הקרקע, תנועה שמסכימה לכוח הכובד, שמחפשת התמסרות או כניעה? איך זה להתרוצץ בחדר ולא לעצור? עד שמתעייפים או שיש סחרחורת.... איך זה להרגיש מצוקה? פחד? איך הגוף מגיב? מה הוא עושה בשביל להתמודד? כמה זמן אפשר להישאר בזה?
איך זה להסתיר? כמה מאמץ יש בזה?
איך זה לרצות להתנער מהכל? ואפילו להשמיע קול בחדר? לתת דרור לאנחה, לצעקה, לצרחה, להמהום, לבכי...
ואיך זה גם לא לזוז? מה מתגלה?
עכשיו, לקראת ראש השנה והחגים הבאים אלינו לטובה
אני מזמינה אתכן/ם לקליניקה שלי, בה יש מרחב לנוע בו (מצולם בסרטון)
להתחבר, לנוע, לבטא את כל מה שתקוע, עצור או אצור, את כל מה שמבקש מקום, ואת כל מה שיכול להתגלות מתוך התנועה. או או כמו שמרצה חכמה שהייתה לי אמרה לי- "זה לא שיש לך עוד מה להשיג, אלא זה פשוט להיות יותר את".
תגובות